על רצפת האולפן עומדים נבל קלטי ולצידו אובייקט דומה המורכב מגורטאות - עץ ומנועים קטנים.
היצירה נפתחת ברחשים חשמליים הנובעים מהמנועים ואליהם מתווספים צלילים נוספים המופקים מקשירתם של מיתרים קרועים לראשי המנועים ואלה מתחככים ונשרטים זה בזה.
באמצעות מיקרופוני-מגע הפזורים על גוף הנגינה עוברים הצלילים הגברה אלקטרונית ויוצאים החוצה דרך המוניטורים האולפניים, ובעקבות הקרבה שלנו לנגנים נוצר שילוב מעניין של צלילים אלקטרו-אקוסטיים המספקים הקשרים מכניים וצליליים.
הנבל הקלטי מזדחל פנימה באמצעות שריטות ופריטות עדינות - לא בעלות ערך הרמוני אלא כגוון צבע נוסף. אח"כ כובד היצירה עובר אל המנגינה של הנבל שמתפתחת לצד אלתורים והשפעות ויזואליות, הרשרושים המכניים המוגברים דועכים.
עדיה גודלבסקי, שניגנה על הנבל הקלטי, מגיעה כמוסיקאית יוצרת בתוך עולם התאטרון והבמה.
שותפתה, אילי לוי, מציגה עצמה כאמנית העוסקת בתחום המיזזים והמיצבים.
להגדרתה, "מייזז הוא מיצב בתנועה המופעל ע"י מנועים. להבדיל מפסל קינטי, המייזז בנוי ב- low tech ואמור לשרוד תקופת זמן לא ברורה. תנועתו עשויה להשתנות. בהרבה או במעט במהלך חייו. במהלך חיי המייזז ומעצם בנייתו חלים בו שינויים לא מתוכננים שנובעים מתוך המייזז עצמו וכתוצאה מפעולתו. הפסקת תנועתו של המייזז אינה הופכת אותו למיותר או זקוק לפינוי אלה נתפסת כהמשכיות הקיום שלו. לעתים תוחזר התנועה למייזז, לעתים יישאר המייזז כדבר שקפא בזמן. הדימוי הנוצר בסופו של דבר הוא סך התנועה, החומרים, הסאונד וההצבה".
ההתעסקות של שני העולמות הללו אחד בשני פותח ערוץ אינטמי נוסף.
הועלו נקודות מבט מעניינות בנוגע לקרבה שבין הכלים לקהל, על השפעת ההגברה הדיגיטלית והאקוסטית שיש לצלילים על המאזין בחלל קטן - הדוחס את כולם יחד ומשמש כגורם משפיע ביותר על אופי ההופעה וגווניה.
נוצרו רגעיים מסקרנים במיוחד כאשר אילי סייעה לעדיה להחליק ולנגן על האובייקט הממונע וניתן היה לראות את הערבול שנוצר, המפריד והמקשר, בין השני הכלים. הספק שיש לדמיון בינהם מתעתע באותה מידה בה השוני בינהם הוא זה שבולט.
לאחר המופע הבטנו בשלושה קטעי וידאו מעניינים המציגים את עולם העשייה של אילי. קטע אחד שראוי לציין הוא סרטון המקרין את אחת מעבודותיה, מיצג שתלוי על כבלי מתכת המחוברים לפריטי עץ המזכירים פינת ישיבה. הכבלים צוללים אט אט למטה ובמפגש בין הרהיטים לרצפה צורתם משתנה ונוצרת המחשה כמעט פסיכדלית הבוחנת את מימד הזמן, המורפוזה והאבסרקט.
מתוך המיצג הכביכול ויזואלי הזה נולד עולם תוכן צלילי מקורי.
עדיה ואילי מרכיבות יחד מייצגי-סאונד העוסקים בהיתוך שבין ראייה ושמיעה, בחזרות בינהם מתחדד הקונספט וניכר כי התהליך שהן עוברות בדרך משמש כחלק יצירתי בהרכבת המופע.
נורי יעקבי, מורה ומרצה מוערך בחוג לטכנולוגיות מוזיקליות אמר: "אחד מההיבטים היפים והמעניינים בעבודה מתמקד בהקשרים שיש בין כלי מיתר קלאסי כמו הנבל לבין כלי לא-מוגדר ושונה כל-כך מהנבל. אלמנט ניכר נוסף הוא המרחק הקונספטואלי של מיתרי שני הכלים."
ליצירת קשר
adaya.godlevsky@gmail.com
eililevy@gmail.com
כתב: אלירן שגב segev.eliran@gmail.com
