Monday, July 29, 2013

הסדנא למוסיקה וטכנולוגיה מארחת את עמית גילוץ - 27.12.12

עמית גילוץ ניגן על פסנתר מגיל 12. למד בתיכון לאמנויות בירושלים. למד בהמשך באקדמיה למוזיקה בירושלים. כיום לומד לדוקטורט באוניברסיטת קורנל.
עוסק במוזיקה ספקטראלית. בשנים האחרונות עוסק יותר במוזיקה מצלילים שונים, מוזיקה שמכילה אלקטרוניקה. משתמש במוזיקה כחומר גלם. בנוסף מכניס רעיונות חוץ מוזיקליים ליצירותיו. מוזיקה שמשרתת מטרה.

יצירות

This is not a march, for wind ensemble and electronics, commissioned by the Cornell Wind Ensemble and Cynthia Johnston Turner

יצירה ראשונה שנכתבה לתזמורת כלי נשיפה. היצירה באורך 15 דקות בוצעה באוניברסיטת קורנל ב-2012, עפ"י בקשה של המנצחת שביקשה מגילוץ להלחין יצירה שמותחת את הגבולות.
את שנות ילדותו העביר גילוץ בבסיס חיל האוויר בחצרים, שם שמע מארשים רבים. היצירה שלו מבוססת על המארשים הצבאיים, אך לוקחת אותם לכיוון אחר.
גילוץ לקח הקלטה של מארש והאט אותה פי 11.6. כשהאט את היצירה שם לב לכל מיני פרטים כמו רעש לבן המלווה את היצירה, חוסר תיאום של הנגנים ועוד. על סמך ההקלטה המואטת הזאת הלחין את יצירתו. ביצירתו ניסה לחקות את ההאטה ואת הרעש הלבן באמצעות תזמורת חיה על הבמה. גילוץ בעצם הפך את המארש החגיגי למארש אבל. האמירה שעמית רוצה להוציא מיצירתו היא פציפיסטית לגמרי- בואו לא נקשט את מה שהצבא עושה.
בביצוע באוניברסיטת קורנל באמצע היצירה הנגנים הפסיקו את נגינתם, הורידו את התווים למטה, בהו בקהל, והושמע חלק מקטע המארש המואט. גם זה סימן לאבל.
לפני ביצוע היצירה גילוץ הסביר לקהל את ההקשרים על מנת שיוכלו להבין את המתרחש מול עיניהם ובאוזניהם.

Miscellaneous Romance no.1, for Violin, Bass Clarinet, Piano and electronics

יש אתר אינטרנט בארצות הברית שאפשר למצוא בו הכל- כולל היכרויות. במסגרת אתר ההיכרויות הזה יש תת- ז'אנר של הזדמנויות שהוחמצו: למשל אנשים שראו אחד את השני רק לרגע, אבל לא העזו לבקש מספר וכו'.
גילוץ גר באיטקה, זו עיר קולג' שבנויה סביב האוניברסיטה. הוא נכנס לאתר של ה-missed connections (=קשרים שהתפספסו) של העיר איטקה ובחר 50 טקסטים שמצאו חן בעיניו מתוך האתר. את הטקסטים האלה הכניס לתוך תוכנה ברשת שמזינים לתוכה טקסט והיא מקריאה אותם.
היצירה באורך של כ-8 דקות בוצעה לראשונה באיטקה בשנת 2012, ומאז בוצעה בה עוד כמה פעמים. ביצירה עצמה יש ליווי כלי לטקסטים, אך בכל זאת הטקסטים הם הדבר המשמעותי. לכן למשל אין תווי מדויק לנגנים, אלא חופש ביצוע, כי לא הנגינה היא העיקר. יש פה שאיפה דווקא לא לשלוט במוזיקה מתוך עניין שלנגנים יהיה חופש פעולה, וכך יצאו דברים חדשים שעמית לא חשב עליהם. בנוסף הנגנים יושבים בצורה כזו בה הם לא פונים אחד אל השני כך שאין ביניהם שום קשר, והרמקולים המוצבים משני צדי הבמה הם מקור הדרמה.
כדי לצקת איזה נופך נוסטלגי לתוך היצירה מידי פעם מבליח אל תוך היצירה שירו של פרנק סינטרה "as time goes by". הכנסת הנופך הזה מעלה את השאלה- האם חיפוש אהבה דרך האינטרנט נחשב דבר לגיטימי? או שרק צורות הקשר הישנות הן הראויות?

The task of interpretation (a counterpoint to Edward Said), for Gamelan, String Quartet and electronics, premiered by the Momenta Quartet and the Cornell Gamelan Ensemble

אדוארד סעיד כתב ספר על אתיקה וקולוניאליזם. מדבר רבות על הסכנה בראיית ההבדלים בין בני אדם כגורם מאיים. מעודד אפשרות להבין את עצמינו דרך הסתכלות על הצורה שבה אנו נראים בעיני האחר.
גילוץ לקח את האמירה של סעיד והפך אותה ליצירה. ביצירתו מנסה לבחון את החיבור בין כלי הקשת המערביים לגמלן האינדונזי.
כדי "לפגוע" במערביות של כלי הקשת עמית הפך אותם לממותקנים, כך שהספקטרום הופך להיות לא הרמוני.
היצירה היא באורך של כ- 20 דקות. במהלך היצירה מבליח קולו של אדוארד סעיד, ובסוף היצירה נגני הקשת ונגני הגמלן מתחלפים ביניהם, על מנת לשרת את האמירה ששוני בין בני אדם אינו איום.

אתר האינטרנט של עמית גילוץ:
http://www.amitgilutz.com/

כתבה: רחלי אוסטרבך
racheleeosterbach@gmail.com