הסדנא למוסיקה וטכנולוגיה מארחת את פרופ' איתן אביצור - 1.11.12

אביצור נולד בירושלים ב- 1941. הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו כמנצח של הרכבי תיכון וכמלחין. הוא סיים את לימודיו המקצועיים באקדמיה למוסיקה בירושלים ובמוצרטאום של זלצבורג שם התמחה בניצוח. הוא נצח על כל התזמורות החשובות של ישראל בהופעות, הקלטות לרדיו ולטלוויזיה הישראלית ולשוק המסחרי. הוא היה אחד ממייסדי תזמורת נתניה בשנת 1973, בבצעו עמה תוכניות של מוסיקה עכשווית בעיקר ישראלית. אביצור היה המנצח הקבוע של תזמורת תל האביב בשנים 1973-76.
מלבד הקריירה שלו כמנצח אביצור הוא גם מלחין ידוע, עם רפרטואר הכולל יותר מ- 300 יצירות, ביניהן אורטוריות, קנטטות, סימפוניות, מוסיקה קאמרית, מוסיקה לכ- 200 סרטים ותוכניות טלוויזיה, ועיבודים שונים שהוזמנו ע"י מוסדות בארץ ובחו"ל.
אביצור החל ללמד באוניברסיטת בר אילן בשנת 1972 וכיום פרופסור במחלקה למוסיקה. בשנת 1990 ייסד את פרויקט המוסיקת האלקטרו אקוסטית, הוא הקים את המעבדה למוסיקת מחשב שהיום נחשבת למתקדמת ביותר מסוגה בישראל.
הוא מרבה לעסוק בפרויקטים חינוכיים. בשנת 1987 התמנה למנצח תזמורת הנוער של ירושלים. תחת הדרכתו התזמורת הגיעה להישגים מרשימים בישראל וזכתה לביקורות טובות מאד גם בחו"ל.

ה"אני מאמין" שלי בהלחנה הוא לשלב בין המוסיקה האקוסטית לבין המוסיקה האלקטרונית. זוהי גם דרכי כמלחין.
ישנם מצבים שאמנים מגלים דברים חדשים ומתמסרים אליהם ולעיתים שוכחים שמוסיקה באה מהלב. מוסיקה שמגיעה רק מהמוח ולא מהלב לא תשרוד. דוגמא לכך ניתן לראות בעבר הרחוק בכתיבת קנונים שהדגש הושם על הטכניקה (חיבור קנונים לעשרות קולות) ולא על המוסיקה עצמה. ובסופו של דבר נטו לחיבורים פשוטים שמבליטים את המוסיקה עצמה ולא את הטכניקה.
במאה העשרים התפתחה ההלחנה יחד עם התפתחות הטכנולוגיה והיא השפיעה על אופן ההלחנה.
יוסף טל היה בין שלושת המלחינים הראשונים בעולם שהתחילו לשלב צלילים אלקטרוניים ביצירות מוסיקליות. החל את יצירתו כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת, תוך הבנה ברורה למדיום המוסיקלי והאלקטרוני. נוטים לציין את שנת 1957 כתחילתה של המוסיקה האלקטרונית בברלין.

'בלט יציאת מצרים' מאת יוסף טל (1957)

הקונצרטים הראשונים שהתקיימו בתחום המוסיקה האלקטרונית ניצלו את המדיום הזה כאלמנט ניסויי ומשחקי. בשנים אלה גם חברות האלקטרוניקה היו מעורבות בפיתוח המדיום החדש הזה. דוגמא לכך היא חברת פיליפס ההולנדית שעודדה והזמינה משני יוצרים: מהנדס ומוסיקאי – תום דיסלבל לכתוב מוסיקה בשילוב צלילים אלקטרוניים. המלחין ממיר את הרעיונות המוסיקליים המקובלים ליצירה האלקטרו אקוסטית.
האזנה: יצירתו של דיסלבל בסגנון הג'אז של הביג בנד בשילוב אלמנטים אלקטרוניים.
יש לציין את המיכשור הפשוט והמסורבל באותן שנים ראשונות (ללא השוואה לטכנולוגיה המתקדמת היום) שהקשה על חיבור המוסיקה. ניתן להדגים זאת ע"י הטכניקה של ההקלטה. הקליטו אז על גבי סרט מגנטי של 1/4 אינטש וכדי לדייק היו גוזרים אותו ומדביקים בהתאם לאורך הצליל שהוקלט.
בסוף שנות הארבעים והחמישים פעלו שתי אסכולות באירופה, הצרפתית בתחום המוסיקה הקונקרטית והגרמנית, שדגלה במוסיקה סינטטית (ללא רעשים חיים מוקלטים). שתי אלה ניהלו מאבק עיקש על דרכי פעולתן. רק מאוחר יותר בשנות השישים חל מיזוג בין שתי האסכולות.
המלחין החשוב אדגר וארז הצרפתי מצא את שביל הזהב בין שתי האסכולות היריבות וטען שאותו מנחה הרעיון המוסיקלי ולא האידאולוגיה.

'אלה הבנים' מאת איתן אביצור (1975)

אביצור עובר לדבר אל יצירתו. הגיע למוסיקה האלקטרו אקוסטית כתוצאה מעבודה על יצירה שהוזמנה מקול ישראל ליום הזכרון לחללי צה"ל. זוהי יצירתו הראשונה בסגנון זה – 'אלה הבנים' שנכתבה בשנת 1975 – זו אורטוריה דרמטית לבריטון סולו, מספר, מוסיקה אלקטרונית ותזמורת סימפונית המבוססת על מקאמות של הסופר יצחק שלו והפזמונאי חיים חפר (מסדר הנופלים).
היצירה נכתבה בהשראת חוויותיו האישיות של המלחין במלחמת השחרור בירושלים אותן חווה כילד בעיר נצורה שספגה את הפגזות התותחים הירדניים. את הביטוי ותיאור הרגשות האלה המלחין לא מצא במוסיקה הקלאסית והרגיש שנכון יהיה לשלב גם צליל אלקטרוני.
המלחין משלב סוגי קולות וקריאות שונות כמו: קטעי הקלטות ממלחמת ששת הימים ושילוב פיצוצים במוסיקה אלקטרונית. הטכניקה היא חיתוך ה- attack של הצליל ויצירת לופים הנותנים תחושה נאמנה לרעש ההפגזות. היבט נוסף לאותם זמנים היה המחסור החמור במים בעיר הנצורה וכך משלב המלחין גם קולות מים ביצירה. היצירה ממזגת את קולו של הקריין עם הצלילים האקוסטיים והאלקטרוניים. חיבור היצירה הביא שילוב חדש בין הלחנה להנדסת קול.

כתב: שמואליק טסלר